הכרתי פעם צ'יטה.
היא הייתה צ'יטה מיוחדת, קטנה ומנומרת.
הצ'יטה שהכרתי הייתה בודדה שנים רבות ולא תמיד הייתה חברותית,
אבל עם הזמן למדתי להתקרב אליה.
אט -אט היא נתנה לי ללטף אותה, אבל לא יותר מידי.
היא נתנה לי לפנק אותה, אבל לפרק זמן מוגבל.
תמיד בסוף היא הייתה בורחת, כאילו משקעי העבר לא הניחו לה.
וכל הזמן התגעגעתי אליה.
הצ'יטה שהכרתי התגעגעה לפעמים גם היא אליי,
והיא נתנה לי לבקר אותה, אבל לא יותר מידי.
כשהבדידות גברה עליה, נתנה לי לפנק אותה, אבל לפרק זמן מוגבל.
הכרתי פעם צ'יטה, צ'יטה מיוחדת, קטנה ומנומרת.
מאז אני בודדה שנים רבות ולא תמיד אני חברותית,
מחכה לשובה.
29.10.2010 |