|
עירומה
מול המראה
מקלפת את שברי היום.
דם שנקרש מאבד את גוונו האדום.
שוב נשברתי על המדרכה.
שוב מצאתי את עצמי בוכה.
שוב צריכה להיאבק בלי רגע מנוחה.
ואז, בסוף היום
כשאני שוב לבד
אני עושה רשימה של כל מה ששרד
וכל מה שאבד
לנצח.
אוספת שברי יום בקופסה
וממשיכה לנשום בנחישות מאוסה.
כי מלבדי אין דבר.
מלבדי אין דבר. |
|
|
בדקתי בספר
טלפונים, ואין.
שאלתי גם ב-144
מהסלולרי - אין.
אין משפחת
"בדבש". היא
פיקציה!
הנח בצל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.