כפיר זגדון / עוד דקה |
כבשנו את החדר עם אדי אהבה.
לחישות שמרעידות את הרצפה
ומזכירות לנו שהיא עדיין שם.
מאחורי ארבע עיניים עצומות שנינו בעולם אחד
יציר אהבתנו
הדרך הביתה נראית כל כך רחוקה
ואני העדפתי את הבית שבין זרועותיה.
ממש מאוחר.
זה בזבוז זמן לחשוב על זה,
אני יכול ליהנות מכל מה שאני צריך,
עוד דקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|