הורדתי את המכנס וגם את התחתונים
זרקתי את החולצה אל בין הקפלים
גם החזייה, הנעליים, והגרביים ירדו בעקבותם
וכך נשארתי לבד, מיותמת מבגדי אדם.
מיד אחר כך, שלפתי סכין, ושייפתי
את ראשי הרטבתי וחפפתי ולבסוף-גילחתי
את עורי קילפתי לאט לחתיכות חתיכות
וגם את עצמותיי בסוף פוררתי בידיים מתוחות.
הרגשות יצאו מיד, עמדו הם בשורה
וגם המחשבות רצו לבדוק מה כבר קרה
ראו אותי על הרצפה, ללא שום רוח חיים
לא הבינו מדוע זרוקים שם בגדים
ניסו כולם להבין איך לשם הגעתי;
לשפל הנמוך של המדרגה
להשפלה כה עמוקה
לחשיפה כזאת גדולה
אך איש לא הבין את התכלית, המטרה
ואז במותי שלי, הבנתי אני את הטעות המרה:
רק את העיניים שלי הייתי צריכה לתת
כך הייתם רואים אותי, כפי שאני מרגישה באמת. |
