ענת נצרתי / לפצוע את הלובן |
חשפתי את פני מתוך שמיכת הזמן
כמעט ונישקתי אותך במלוא נשימתי
שאפתי לאט את האויר החדש
ונחנקתי לגלות
את אותו ריח
אשר נדחק ומכבה את הדקות
שנערמות בריאותי
אחזתי בעט
נובע ופורה
כמעט ורשמתי אותך
בקו ברור ומקורזל, את שמך
אני עדיין משרבטת באויר
מתאמנת
לנשוק לדף נגיעה ראשונה
לפצוע את הלובן
הזה העוור
אני חופנת את חלומותי
הם חול ואבנים
כמעט והבטתי לתוך ידי
והם נשפכו מכל הכוונים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|