כשעצרתי את הזמן,

הלכתי לאיבוד
כי יד  ביד
איבוד הולך איתי מאז...
ולתמיד חשבתי

שעצרתי את הזמן
לרגע  קט
היסס
ובחיוך שחקן שחמט

עצר אותי...
על זרועותיי העמוסות
הניח אזיקי זהב
משקל עופרת על כנף
ושירתי זרק בפח

עצרתי את הזמן והוא
חבש ליבי המצולק
קרחון
שמתמוסס  לאט
בו מאובן מוסר-כליה
מצפון אפל על ייסוריו
ולהקת קרישים קטנה
רודפים דגי-זהב-רקק

ביום בו מאבדת את
אותי
אותך לדעת...
עצרתי את הזמן...

19.09.2010