את היכלי הזוועה
מילאה דממה
צורמת
ואחריה סערה
תדהמה
ניסינו לעכל
שצדק
כבר לא יהיה פה

שלושה שבועות חלפו
מאז הסכין שננעצה
עמוק בחזקה
והסתובבה
ואנחנו עדיין מסרבים
לעכל
שלאנשים טובים כבר
לא קורים
דברים טובים

הם יושבים שם וחורצים
גורלות
בהינף היד קובעים
מי לשם
ומי לפה

והלב שמסרב להרפות
מן האמת
שנאבק וחובט
לא מוצא
מנוח
או סיוע ממשי
נכנס לכאוס אינסופי
של שקרים וטעויות
התיימרויות
על ידי מי שנחשבים
לחכמים גדולים על הנייר
אך בכל הנוגע להיגיון
פשוט
סובלים מחסר