סתם דף מלוכלך שהיה זרוק על הרצפה
דף נטוש, דף ללא מטרה
סתם עט בלי פקק שהייתה זרוקה על הרצפה
גם היא נטושה, אבל עדיין שמישה
הם החליפו מבט, הוא חייך, היא קרצה
בכל זאת, דף נחמד, והעט? עט פצצה!
הדף קצת בהיסוס, ניסה שורת פתיחה
הוא החמיא לה על הצבע, היא הסמיקה וחייכה
אך הדף (מרובע) התחיל קצת לפשל
"את רוצה לשתות קצת דיו או ללכת לטייל?
צפוי עתיד ורוד, חיים נהדרים
נקים פה משפחה של שירים וסיפורים"
והעט, היא בת שבועיים, היא לגמרי לא ילדה

ואמנם היא קצת פוחדת ואמנם היא בודדה
כי... למרות שהוא חמוד, הוא כמעט כבר בן שנתיים
מה הוא מטורף, הוא ירד מהשוליים?
העט כה צעירה, רוצה לכתוב, רוצה לגדול...
היה נראה לה שעדיף להתנסות קצת עם... בריסטול
זה לא יהיה יציב ולא הכי בטוח
אבל זה לא דף מרובע, זה דף ממש קשוח
הדף כה נעלב, לעט כבר לא ימחול
מילא היא בוגדת, למה, למה עם בריסטול?
בסוף פגשה העט בריסטול ממש חמוד
שעתיד להיות פרסומת ולקשט איזה עמוד
העט חייכה אליו, עשתה לו קצת עיניים
בריסטולינו כה נבוך, צוחק עד השמיים

"עט כל כך מסכן, לו רק היית יודע
שעט זה ב-זכר, ממש כמו עט נובע
אתה כבר בן שבועיים ומזמן אמור לדעת
שעט הוא שנובע, המסקנה-נובעת
העט נהיה אדום, ברח לו בבושה
איך זה כבר שבועיים הוא חושב שהוא... אישה?
חלפו רק שעתיים מאז אותה טעות
העט מצא פתרון, הוא יחליף ת'מיניות!
כשבחודו ההחלטה, בטוח ונחוש
החליט העט האוחצ' למצוא לו איזה טוש
התאפר וקצת פן, עכשיו הוא עט מהסרטים
הוא העט הכי יפה מבין שלל העטים
מלא בבטחון צעד אל תוך הבר

לא איי איי איי פאב, סתם אחד-קלמר
לאחר מנה של דיו, מעורבבת עם קצת מיץ
ראה העט some טוש שהקפיץ לו את השפיץ
טוש חטוב, יפה, טוש כל כך עבה
בצבע של וורוד עם גוון זוהר כזה
"אולי זה קצת מוזר, אולי אפילו הזוי
אך ממש לא אתנגד להחליף איתו מילוי..."
כמעט ללא היסוס, בטוח בלי חשש
צעד הנ"ל קדימה ואל הטוש ניגש
"היי אני עט, אתה נראה לי קצת מוכר"
-"ממש אין לי מושג, אולי מפה-קלמר"
ואיך שהוא ענה, פתאום אחת נדחפת
"אני רואה שאני מפריעה... אני אישתו!!! דפדפת!

ושוב הוא מאדים ושוב העט נבוך
והנה עוד דילמה, ושוב העט בברוך
שניה לפני שהוא עיכל את מה שאך קרה
חש פתאום עטינו בגב סוג של דקירה
"אוי, סליחה חמוד, אל לך לפחוד
אני מה זה מצטער, זה בטעות בגלל החוד
ראיתי איך רקדת, אתה full of כישרון
שמעתי אודותיך, nice to meet you- עיפרון"
מבולבל ומאוכזב קצת, הוא הפסיק כבר לקוות
בלי אש ובלי עשן ואין גם להבות
למרות שקצת היסס, כי תקוותו כבר מתה
שאל אותו העט-"תגיד, אתה בקטע?

"אמנם ת'ה עט צעיר, אמנם קצת מתבייש
'דחילאק'! בוא לשירותים והפסק כבר לקשקש"
הם החליפו קצת נוזלים, חוו מעט עופרת
נסורת באוויר, תחושת ה-היי המחשמלת
ממש בעוד שניה צבע הגעש מתפרץ
מפסיק העיפרון ויוצא פתאום חוצץ!
"sory, אני זהיר, זה לא יקרה בלי פקק
איך ששוב כבה האור, איך זה עוד פעם, שוב, נדפק
'טוב... יש לי רק שניה לצאת מהבלבול...
מה יכול להיות, אנסה להיות קצת cool...'
"עיפי ,אתה מאמי, אך זה לא יקרה היום
אבל הנה המספר שלי, יש'ך איך לרשום"?

"בטח, sure, ברור, אין מה למהר"
ומיד שינה תנוחה, לכתוב על הקלסר...
שמח, סאטלה אש, יצא מהקלמר
זה לא נמשך זמן רב, מיד הוא שם ברקס ופתאום נעצר
(מהשיח העט שמע, גניחה בקול גדול)
'שיט ובלתי ייאמן, זה החרא-הבריסטול!
בן זונה נשמע שמח, קולו מלר ריגוש'
בחשש הזיז ת'שיח, וקלט גם את הטוש
בשוק והלם, המום, בן רגע התלהם
כי הדף המרובע, את שניהם מצלם
"זהו, זה הספיק לי, fuck דה אהבה"!

"חזרתי להאמין בלורד, חזרתי בתשובה"!

זהו סיפורו של עט חסר מזל
שהוא לא נולד נובע והתייבש לו הגלגל
הוא ניסה, רצה, הבטיח
הוא ניסה גם לקיים...
הוא לא רצה לשתוק, אך הוא לא היה אילם
היו לו חלומות ורגש ותקוות
הכל עלה בתוהו ונשרף בלהבות
אחר זמן מה, כמעט היה של מפורסם
שמצאהו במקרה ורצה לכתוב רומן
המפורסה התחרט ובגד בו עם מחשב
העט איבד תקווה, העט שוב התאכזב...

מאז אותו מקרה, הוא ממשיך להתרוצץ
בעיתוננו היומי, בין סודוקו לתשחץ
מאז אותה תקופה, הכל כמעט נמחק
הכל, מלבד דבר אחד...
עדיין אין לו פקק