את הגיהינום שלה היא כותבת
700 עמ' ועוד היד נטויה
כל משפט הוא צריבה בנשמה
כל פיסקה כמו סיפור אימה
מה היה -
ילדות קשה
כעס והתמרמרות מתמשכת
מעולם לא עזרו לה, מעולם לא רצתה
"אנשים הם נבלות,"
נכנעה להרס-עצמי, הרסה אנשים שניסו לגעת
שמעה שיר על לכתוב גיהינום, והתחילה
היא כותבת כבר חמש שנים, תמיד בחשיכה
כמעט כל לילה, הרבה מטען להוציא, הרבה רעל
לא אכפת לה מיחסי-ציבור, הספר יפרסם את עצמו
לא אכפת לה מתמלוגים, הספר ימלא לבד את חשבון הבנק
היא רוצה לראות אותו בחנות ספרים, מבוקש ונמכר לאט כמו קדוש
היא תפרסם בשם בדוי, לא למשוך תשומת לב
היא תעשה הרבה רעש
כשתהיה מתה יתגלה סודה
"החיים לא עברו על פניי,
שמעתי, ראיתי, נפגעתי, הרגשתי
זה ייסגר בספר שאשליך להמון
שיאכל את מה שאני אכלתי." |
