יוסי סטייבל / מבעד |
לתריסי ענפים שמוטים
ערפלי הקפה מדחיקים תשוקה
ניגרת
מגעים
הטל מבכה את היום המפציע
חמה מתריסה ציפורים
מחזירה את עצמי מהלילה
אוצרת
משקעים
אמרת שצריך מרפקים
לי אצבעות שפורטות על גיטרה
ואגיע איתן
עד לאן שניתן
להגיע
קרניים חודרות מבעד
לריסי עננים שטים
הרגלי דאגה מרחיקים אהבה
אחרת
בצבעים
הגשם סוחף אל סופו של היום
דמעה מכחישה ויתורים
מחזיקה את עצמי ויודעת
חוזרת
אלוהים
אמרת שצריך מרפקים
לי אצבעות שפורטות על גיטרה
ואגיע איתן
עד לאן שניתן
להגיע
ונמאס לך לדחות סיפוקים
ושפתיי מנשקות אני שרה
וארגיע איתן
את כל מה שניתן
להרגיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|