מוצאי שבת רגילה
שלושה ימים אחרי שנסעת
היה לי דווקא מה לעשות
הרבה עבודה הרבה תכניות
אבל הרגשתי מחנק ומועקה
אז החלטתי לצאת לסיבוב בשכונה.

הצטיידתי בסיגריית וינסטון לייט דקה
לא מעשנת, אבל חשבתי שאתה ארגיש פחות בודדה
ברחוב החשוך והריק הלכתי לבדי
אבל לא פחדתי, הרגשתי שאתה אתי
לא היה לי נעים ללכת סתם בלי מטרה
אז החלטתי שאלך לפיצוצייה הקרובה

בקיוסק לא ידעתי מה אני צריכה
כי רוצה רק אותך ואתה לא למכירה
קניתי גלידה שיהיה לי מתוק לפחות
וגם הטענתי את הפלאפון שלי בשיחות
בפיצוצייה איזה בחור התחיל עם איזו בחורה
וישר התחלתי לדמיין מה הם יעשו בלילה כשאני אשכב בודדה במיטה

בדרך חזרה הביתה היה לי גילוי מאוד מאכזב
הגלידה שאכלתי בכלל לא הקלה על הכאב לב
ולמרות הכול ההליכה עשתה את שלה והרגשתי הרבה יותר טוב
וחזרתי הביתה עם המון מרץ לעשות דברים, לשנות, לעבוד
כי הבנתי שאין דרכי קיצור ואין טריקים ואין נסים
וכדי שאוכל להיות אתך  אני חייבת להזיז עניינים

ולא משנה שהדברים שצריך לעשות מפחידים
ולא משנה שרובם גם די כואבים
ולא משנה שהבעיות שצריך לפתור מאוד מפחידות
ולא משנה שבדרך בטח ירדו ים של דמעות
מה שמשנה זה רק השורה התחתונה, התוצאה הסופית
מה שמשנה שאתה ואני נהיה יחד בלי שמשהו או מישהו בינינו יפריד