קיימות תעניות שונות בעולם
ואולם הקשה מכולן
היא "תענית-הדיאטנית".

כאשר אני מגיע אליה
לביקור של שגרה,
דבר ראשון ששומעות האוזניים
הוא הצו: "עלה על המאזניים!"
ולאור המצב אני מודה מיד בתוגה
שאכלתי עוגה, ומכל עבר זועקים קולות:
"ומה עם ממתקים" ואחר, חסר נימוס:
"שכחת לציין פיתה עם חומוס"
ולפתע נשמע קול קורא במדבר:
"ואת הגלידה הזכרת כבר?"

בעת ביקור-השגרה הבא
הדיאטנית חוטפת מידיי ובעצמה טורפת
את החטיף שאני מחזיק (לבל יזיק)
ואני מחדש את הצום...

באמת?
מה פתאום?