קיימות תעניות שונות בעולם
ואולם הקשה מכולן
היא "תענית-הדיאטנית".
כאשר אני מגיע אליה
לביקור של שגרה,
דבר ראשון ששומעות האוזניים
הוא הצו: "עלה על המאזניים!"
ולאור המצב אני מודה מיד בתוגה
שאכלתי עוגה, ומכל עבר זועקים קולות:
"ומה עם ממתקים" ואחר, חסר נימוס:
"שכחת לציין פיתה עם חומוס"
ולפתע נשמע קול קורא במדבר:
"ואת הגלידה הזכרת כבר?"
בעת ביקור-השגרה הבא
הדיאטנית חוטפת מידיי ובעצמה טורפת
את החטיף שאני מחזיק (לבל יזיק)
ואני מחדש את הצום...
באמת?
מה פתאום? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.