אני זוכר טיפות גדולות של גשם
ואדוות המים בשלולית הבטון
גיליתי איתך את עצמי
הלכתי לאיבוד כשחיבקת אותי
לא נשמתי, נאלמתי, רק בכיתי בתוכי
לא יכולתי לעזוב בשנייה שארכה כמו זמן חיים
על הדף הייתי מנשק אותך
לא עוזב אותך אף פעם
בדיעבד הייתי מחזיק לך את היד
לא נותן לך לברוח
ברגע אחד של מגע ידיים
כשמסביבנו על הארץ נשרו מים
מלים מתחפשות, תופסות צורה
איך חיבקת אותי בחזרה
איך היית כל-כך קרובה כשאת זרה
על הדף הייתי מנשק אותך
לא עוזב אותך אף פעם
בדיעבד הייתי מחזיק לך את היד
לא נותן לך לברוח
וכאן אני עומד עייף
חשוף בצל אילן נוטף
וזוכר
