ארבעה חברים שרצו להכתב יחד, לכבוד תשע"א.

א.
להיות אב
להיות מוקסם מן הרגע הנכון ההוא
של הלידה
ההתפכחות
אני אב ועוד אב
אני הורות חד מינית
להיות הורות חד מינית
להרות לה
להינשא על גלי הליברליזם
לצעוד בתלם יחד
עם עוד אלפי משפחות ישראליות
בפארק הירקון יום העצמאות 2010
לאחוז בעיניו הכהות העצומות
לאהוב אותו עד האינסוף
עד הבדידות.

ב.
טעם נפגם אחז בפיה
תמצית האהבה חשבה
כשהזמין חשבון ידעה
הלילה ייגמר במין סוער
או ברצח
והיא כף המאזניים
כמה אכזבה תספק או
כמה אהדה.
קרבות עצומים,
מעשי גבורה ואבירות,
הכל זכרה
ובכל זאת.
קמו מן השולחן.
זה לא היין שנקווה בתחתית הכוס
ידעה.

ג.
דיבור
יחיד
הופך למקהלה
כמו שציפור כרותת כנף
הופכת למשק עצום
שנמשך
תמיד אומר נמשך
אמשיך לומר נמשך
כמו שדיבור נשכח.

ד.
ראש השנה, יושבים אל השולחן עם הדת
שמחבקת הכל, שזורה אבק לגיטימציה
על הנפשות הפועלות ועל המתרחש. כך
הופך סבי הפדופיל לדמות נערצת
שיש לסגוד לה. או בן דודי כבד הלשון
מועצם לכדי הוגה דעות. בתוך המחזור
אני מוצא פינה שקטה יחסית לעצמי.
לא לזמן ארוך. הכיפה מסגירה אותי.