|
בגובה של ארבעה קילומטרים מעל הים
את ואני משקיפים על אגם.
המים כחולים
צלולים
קפואים
ואני נכנס.
אני מאושר.
אני מאושר
ואת לא
ואת לא.
נוסעים בג'יפ הכתום
השביל מפותל.
הנהג לא ישן וגם את
ואני מאושר.
אני מאושר
ואת לא.
ואת לא.
ניסיתי למצוא פתרון.
המצב מחורבן.
את כבר לא פוחדת
ואני כבר לא מאושר.
את כבר לא פוחדת
ואני כבר לא מאושר. |
|
|
שרשרת שלמה של
גנים, ורק אחד
דפוק. למה זה
צריך להרוס
הכל?
ואם כבר רגל אחת
קצרה, למה רגל
ימין? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.