[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה












Never quite sure if he's coming or going
He stands by the door, miles from knowing
The time of the day
Or what he should say
And how is it they all know?

Was he dreaming again when instructions were given
Or are the others all naturally driven
To make their own way
And leave him to stay
Alone in his status quo

And the passage of time it makes no concessions
The days go by, and all of his questions
Burn inside, while life's little lessons are written in the
snow

Like the gardener, Chauncey, tending to flowers
Or Mr. John Coffee, minus the powers
He has no idea
What he's doing here
And it's getting clear that he'll never know


Never quite sure if he's acting or being
He stares at the floor, politely agreeing
With everything said
His eyes playing dead
For fear the dread will show

Feeling outdone and that nobody knows him
He wishes someone would come diagnose him
And say it's ok
There's no other way
You just need to take it slow

But the kindest words won't comfort him under
This aging curse, where sages get younger
Throughout the years and leave him to wonder
If he will ever grow

Like a foreigner, who can't speak the language
Feeling alone and driven by anguish
He's going to make
His own little break
And do what it takes to be in the know

And they say his heart's in the right place though his mind
may wander
Maybe it's too late to learn the things you cannot teach
And they don't see that he won't face it much longer
When life is like a box of chocolates just out of reach



Never quite sure if he's hiding or seeking
They do what they can to like him so he can
Be part of the team
The comforting stream
But he doesn't seem to flow

As much as they care and take every measure
They silently share the guilt ridden pleasure
Of watching him drown
The gratitude found
In knowing he's down below

And they see the tears, but nobody cries
When he disappears, then someone inquires
Does anyone here remember that quiet guy?
Where did he go?

Like a wishing well cent that sinks to the bottom
Slow in decent, quickly forgotten
He's out of their hands
They won't understand
The loneliest man that they'll never know







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא. אין לכם מה
לדאוג. הבניינים
האלו יחזיקו. הם
הסטוריים.


ג'ון ס. קווארק,
ראש צוות חילוץ.
ניו יורק
11.9.01


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/4/11 16:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דד ביט

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה