|
זה נמשך שנים
ואני בוכה בלעדייך
זה שורף בפנים
אני מתכלה מול שפתייך
מושיט לך יד את מתפוגגת
שולח מבט ואת לתוכי חודרת
את שוב ושוב אותי שורפת
כמו להבה קפואה
אני בורח
אל ההרים כי את שם
אני צורח
להתנער מכבלי הזמן
וזה רק אני ששם
אני קיים ולא קיים
נמוג ונעלם
חוזר כי את אולי כבר כאן
זה נמשך שנים
ואני בוכה בלעדייך
הלילות קרים
ומתכסה בבגדייך
את ריח גופך נושם לא נושם
ומתמכר
פוחד מהרגע שבו אשוב לעולם
ואתעורר
אני בורח... |
|
|
אתמול הלכתי
למשרד הפנים
וביקשתי להחליף
לתעודת זהות
כחולה, אמרתי
לפקידה שמבאס
אותי הכתום הזה,
היא שאלה האם זה
בגלל שאני
מהשטחים?
אמרתי לה שזה
עוד נסבל אבל
הכי מבאס זה
להיות מזוהה עם
הכתום של
הסלוגנים.
אחמד אחמד בקטע
משירו הכתום
האפור הזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.