שלושים שנה אחורה
באפס זמן ברגע
כנרת ראשונה, אולי רביעית
פרטיטורה. מנגנת בעמדה השמאלית.
שמש צהובה מעל כיכר לבנה
עדה למתרחש למטה בפינה
אני לבדי מצלם את ילדותי
מולי על הבמה באותה מנגינה
פתאום אני שמח ,טיפ טיפה פחות
שכמעט אני בוכה רק מלראות
חצוצרה ראשונה, בתרועה אחרונה
מתחבאת שם מאחור מגלה לי בתבונה
והשמש החמה מכה בי בעוצמה
כשהתזמורת מולי קורעת בתוכי
אז אני בדמיוני מנגן בכוונה
וחושב אולי הבחירה שלי לא הכי נכונה
וככה בלי לשים לב אני עוזב את המקום
וגלגלי המזוודה מתקתקים בזיכרון
חצוצרה שניה בתרועה נכונה
מזכירה לי איזה יופי היתה השעה.
