מסביב לציפורן של האצבע ביד ימין יש קצת צהוב וגם הציפורן עצמה
לא בגוון בריא, גם האגודל. זו הסיבה שאני דואגת למרוח לק על
ציפורניי, כולם חושבים שאני בחורה מטופחת ואובססיבית ליופי אבל
בעצם אני מסתירה.
אני לובשת את הקימונו שאבא קנה לי מסין ונזכרת בבית, רוצה
להכנס לאוטו שהיה פעם של אמא ולחזור אליהם. גם שם לא אמצא שקט.
שם ריק ובודד. אני ישנה במיטה שלה אחרי שהם הולכים לישון
ומייחלת לחלום עליה. פעם אפילו הצלחתי לחלום עליה חלום טוב.
כבר חמישה חודשים אני חולמת רק את הבוקר בו אמא מודיעה לי, ממש
17 שעות אחרי שהחלטתי שאני חוזרת לדירה שלי היא הודיעה לי שזה
נגמר. ואני עולה על מונית לרכבת, קשר של שתיקה מוזר ביני ובין
נהג המונית שמקשיב לי מתייפחת אך הוא חסר אונים, אני חולמת עד
הירידה מהרכבת. ופעם אחת הצלחתי לחלום עליה חלום טוב. היינו
בבלט שעסק בחייו ומותו של היטלר. היא נהנתה והחזיקה לי את היד
כל המופע. מאז אני מייחלת לחלום עליה חיה כל הזמן. לפני שאני
עוצמת עיניים לפנות בוקר אני מבקשת מהתקרה שהלילה אחלום עליה
חיה.
אני רוצה לשמוע אם היא גאה בי. אם היא בכלל יודעת מה קורה לי
עכשיו. היא בטח כועסת בגלל ששכבתי עם תומר או שזרקתי את אלעד.
היא הכי כועסת שהתקשרתי לאביב לפני 3 ימים. גם אני קצת כועסת
על עצמי. מעניין מה הייתה אומרת על העבודה החדשה שלי שעדיין לא
התחלתי, ואני מפוחדת עד מוות, הייתי רוצה לשמוע עוד פעם אחת
אותה אומרת: יהיה בסדר, את תראי.
הייתי רוצה שהיא תבוא ותחבק את הבדידות המתגנבת הזו.
שתסלח על הכל.
שתהיה גאה.
שתהיה פה. |
