ועכשיו,
אני טובע בגרביים שלו. בזכרונות ממנו.
לא השארת רגע דל מאחוריך, לא הותרת גרב יבשה.
וגם עתה, בקפצך (סוף סוף,
כמה זמן לא יכולת לקפוץ) על ענני גן-עדן,
גרביך הגדולות (מידה 46) נרטבות מעט,
נסחטות בכל מגע עם קרקע יציבה,
ומורידות לנו גשם של ברכה ופרופורציה.
מבול של זכרונות.
רוץ על משכבך בשלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.