הלל רוזמן / תעצמי את העיניים |
דמיונות וחלומות,
עפים מעל סדקי הקרחונים,
צעד אחד אחורה ואני צעדים.
זריחה ורודה בלב ים,
ארטיק אננס ביום אביבי חם,
מה שהצית בעבר לא יפתיע שוב,
עולה ויורד משתק את הגוף.
מאבדת מעצמה מאבדת את התחושה, זו את.
לא אומרת שום מילה, לא זוכרת הרגשה,
וחצי ירח ינצנץ בשבילה
תעצמי את העיניים מה את רואה,
כבדה הדרך שבחרה, אם כי היא התשובה, עכשיו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|