מה מסתתר מאחורי חיוך התנין שלך?
רעלה מוסווית, שתיקת בוקר, את סוחטת את ליבי
עם מסחטת התפוזים.
בעדשת הזום הטכנולוגית,
כמו בסוכני החרש,
כמו בראיית הלילה,
ביקשת לך מפלט מעולם בני האדם
אצל כפתור ה- Play, ה- Pause וה- Rewind.

מכשפת פלאים, גמדה מוכשרת,
השמנת מול מסכי הפלזמה הנשגבים,
בעודך מחזיקה את ביתך הקטנה
בידך האחת,
ובשניה מכרסמת עוגיית גרנולה שמנונית.
ולאחר מכן יבוא
העוף,
והלזניה,
ודמעות הבדידות יימזגו אל
מרק העדשים
שיישפך כמפל רותח אל פיך המייבב, בעודו צועק וגונח
מבעד לשפופרת הטלפון השחוקה משימוש ומרוק:
"אז נקה את החלון, תמיד יש עבודה!"