אז מה אתה מרגיש?

מרגיש שאני עושה את הדבר הנכון לעשות, תיהיה ריאלי ושאפתן,
תבין שאתה היחיד המסלול,
אל תלך כמו כולם סביב ובעיקר על תשווה את עצמך לאחרים.
תוארך לא נקבע על ידם, תוארך נקבע על ידך.
תיהיה דומיננטי ולא רק עם הרגש. תחווה את הרגשת ההחלטה לבד!
הפה שלך הוא העיפרון שלך, אמץ אותו ושא אותו איתך.
חייב תמיד להיות השונה מכולם, חייב שכולם יהיו סביבך ושיחוו
בדיוק מה שאתה חווה.
אינך תלוי באחרים, הינך תלוי בהרגשת אחרים.
חוסרך האישי נמדד אצל האחר, תגובתו, הצלחתו, מעשיו, ודרכיו
חושובים לך יותר מעצמך.

כשאתה מסתכל במראה מה אתה רואה?

עיניים בוחנות, אוזניים סקרניות ואף, הפה הגדול נפתח עם השנים
ועדיין תלוי במעקה של אחרים.
אל תיהיה יותר מידי פתוח ואל תראה יותר מידי רגשות.
תבין לבד את משמעות החיים.
זה נכון שבכל ארגון שהיית היה לך קצת קשה, אבל קשה יש גם בלחם
אבל גם אותו אוכלים.וותרנות נמצאת אצל החלשים, עקשנות היא זאת
שמבילה להצלחה.
תיהיה תלותי בשמיים, תיהיה תלותי בספרים, תיהיה תלותי בבריאה,
אבל בעיקר תיהיה תלותי בעצמך.
מצחיק שאני כותב את זה וחושב לעצמי שיש לי גם את החוצפה את
החוסר הטאקט היוצא דופן שאנשים לא יודעים איך לאכול אותך, את
הפתיחות המוגזמת, את התמימות המחממת, את היושר הבלתי נדלה.

אז למה אתה בעצם כותב?

כותב כי אני מאמין שיש מקום לשנות, כותב כי אני שם את ידי
בכתיבה.
ידיי ואהבתי לא מביאה לי את כספי, ליבי שקוע בים, מוחי זרוק על
במת יחיד וזורם במקומות אחרים.
החיים טובים ויפים אל תשים אותם בתוך מזוודה וזרוק אותם לים,
שמור אותם ותלמד מהם, קח את התואר בקלות, כי אתה לבד במערכה
ואל תיהיה סביב מוטואים ואחרים, תתבודד בהחלטתך.

תעצור! קח אוויר! תנשום!
אז אחר כך אתה יכול להגשים את עצמך, תבוא למירוץ יותר מפוכח
וחכם
בהצלחה!