שיר/פזמון, אולי להלחנה.
ראיתי אותה עוברת
בצד השני של המדרכה המוגבהת
עשיתי עצמי שלא רואה בכלל
דאגתי ללכת בזווית מסודרת
מוודא כל הזמן שהיא תהיה מופתעת
ראיתי עצמי שמתגרה בגורל
באופן התענוגי של המקרה הנוכחי
הפניתי מבטי לעבר זכרוני
"הי , מה שלומך", נמנמתי לעצמי
היא , היא חולפת , לא רואה אותי
אלף פעמים שהייתי חוזר לפעם הראשונה
ואף לא אחת לזו השנייה
והנה הפעם רק לפני שניה
הטעם של הפעם השנייה, לראשונה
המשכתי אם ככה ללכת
בין אנשים ותפאורה רחובית
זמזמתי סוג של שיר לדמיון שבמוחי
ככה ממשיך בזווית מתוקנת
מודה שהזמן מתעלם שעונית
בינתיים היא שם מוכחשת לתוכי
נצח או שעה, חוגג את הדקה
אותה הרגשה כמו בפעם ההיא
ריח של זמן צבע של תחושה
עוטפים אותי, מרמים אותי
אלף פעמים שהייתי חוזר לפעם הראשונה
ואף לא אחת לזו השנייה
והנה הפעם רק לפני שניה
הטעם של הפעם השנייה לראשונה |
