הרחוב שבו אני גר, גובל
בשדה גדול - עם מגוון של עופות, פריחות
ובעלי חיים זעירים וטרודים.
לשם אני אוהב ללכת,
להביא ספר שאני משתוקק לקרוא
- ולא התאפשר לי לעשות זאת מחוסר פנאי -
ולהתיישב על גזע עץ שכשל והיה לספסל;
מבטי הולך שבי אחר תולעי המשי
שזוחלות על שביל החול
ואין כוח שיכול לגרום להן לחדול;
צופה על הנמלים העמלניות
שעל מחילותיהן המפותלות ניתן לומר
"אל תסתכל בכאן-כאן
אלא במה שיש בו"
ולקינוח מצב הרוח -
פרפר צבעוני מרפרף חרש סביבי
מבלי לומר לי דבר;
זמני עבר, ומיותר לומר ששבתי
לביתי מבלי שקראתי בספר - אף דף.
|
