טוב.
אני אשכב על שולחן הניתוחים
ואשים בידך את הסכין.
תסיר ממני כל איבר חולה:
כאן, החלק הזה, הוא נגוע,
ושם יש כבר נמק;
תחתוך. תזרוק.
בזה לא השתמשתי שנים,
הוא לא יחסר;
והאזור ההוא, עדיף שלא יהיה,
זה לא מתאים -
תחתוך, תחתוך. תזרוק.
זהו, עכשיו יש ערימה נאה
של ריקבון
בצד, על הרצפה.
ועל שולחן הניתוחים נותר
כל השאר.
ועכשיו, תראה, זה לא הרבה.
בעצם,
לא נשאר דבר.