אני משחררת אותך . אני משחררת את כל הזכרונות , את כל מה
שהיינו יכולים לעשות ולא עשינו. אני משחררת את כל המילים שלא
נאמרו, את כל המחוות הקטנות האלה שהדליקו אותי . אני משחררת את
הזיכרון של איך הגוף שלי ידע לאהוב אותך כמו שהוא לא אהב אחר.
אני משחררת את התודעה שלי. אני בוחרת לשחרר אותך ולאכסן אותך
עם כל הנפטלין והרומזרין.
אני משחררת את העצב ,את הכעס, את הפגיעה , את האהבה . היום זה
היום בו אני בוחרת שלא לאהוב אותך יותר (בתקווה שהלב יכנע
למוח) אני משחררת אותך מאוחר מדי אבל עדיף עכשיו שעוד נותרה בי
תקווה.
אז זהו עכשיו אתה חופשי לשחרר אותי. אל תנסה ליצור איתי יותר
קשר, זה לא עוד פעם אחת שבה אנחנו נפרדים-חוזרים חלילה. אתה
חופשי שלא לאהוב אותי או שמא חופשי להודות שאתה אוהב אותי
ופשוט דפקת הכול.
אתה חופשי לטפל לבד בהר השרצים שלך. כל הסמים שעשית מחקו לך
חלקים מהמוח אבל מחקו גם את הרגש. הכוכבים לא כתבו לנו מציאות
ביחד. הכוכבים עוד לא החליטו שמו של מי ישא בשלי. אבל כעת אני
כבר לא מפחדת.
שחררתי אותך ולמדתי לאהוב את עצמי, קצת כל יום מחדש