שמעון עובד / מלומדה |
לתום רווקות התייצבתי אבי.
יעיר לי ויאיר: התאהב לה?
ואומר מתגמגם: לא בדיוק.
נכלתה כלתי, פנויה חופתי.
נפתעתי פרח ניצנים צעירה
גם יפה היא ואוהבת. ואין!
אך זמן יזמן ריגושי אהבה.
וענה אבי: זמן יזמן מאומה
באין ניצוץ תיבצר הבעירה
רק בער יצפה אש תבער.
אך אומר לגמירות דעתך:
לא אמליץ ילדים לכמות
רק ספור בם, ליום פקודת
מיתתך, את היקף מיטתך.
יחסר שם אבי, אחד.
הבט ימינך, נכדך הוא.
נרחק אב. לקדושת סב.
20.08.10
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|