לתום רווקות התייצבתי אבי.
יעיר לי ויאיר: התאהב לה?
ואומר מתגמגם: לא בדיוק.
נכלתה כלתי, פנויה חופתי.
נפתעתי פרח ניצנים צעירה
גם יפה היא ואוהבת. ואין!
אך זמן יזמן ריגושי אהבה.
וענה אבי: זמן יזמן מאומה
באין ניצוץ תיבצר הבעירה
רק בער יצפה אש תבער.
אך אומר לגמירות דעתך:
לא אמליץ ילדים לכמות
רק ספור בם, ליום פקודת
מיתתך, את היקף מיטתך.
יחסר שם אבי, אחד.
הבט ימינך, נכדך הוא.
נרחק אב. לקדושת סב.
20.08.10 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.