שוב הוא עומד מולי
אחרי עוד ויכוח מיותר
של מי אומר את הדברים הנכונים
מי הראשון שנשבר

הוא מחייך ואני שונאת אותו יותר
חיוך עייף, מותש, רפה
מאחורי דמעה חדשה אני מחייכת
לעזאזל, כמה שהוא יפה

אני רוצה לקחת אותו
לפורר אותו אל אחת או שתיים
מהמרלבורו המאצ'ואיות שלו
לגלגל ולקרב אל השפתיים

לנשק ברכות לאורכו
להדביק ולהדליק
לשאוף אותו עד סופו
להרגיש אותו בגרון מחליק

להשתעל ולדעת ששוב זה ממנו
להתמסטל מהטעם שלו
להסתכל סביבי מהחשש
שיגלו שעישנתי את כולו

אני מחבקת אותו חזק
הוא גומר ואומר מילים
שהולמות רק את שפתיו שלו
זה שוב נשמע כמו שקרים

לעזאזל כמה אני אוהבת אותו.

22.9.08