|
שוב הוא עומד מולי
אחרי עוד ויכוח מיותר
של מי אומר את הדברים הנכונים
מי הראשון שנשבר
הוא מחייך ואני שונאת אותו יותר
חיוך עייף, מותש, רפה
מאחורי דמעה חדשה אני מחייכת
לעזאזל, כמה שהוא יפה
אני רוצה לקחת אותו
לפורר אותו אל אחת או שתיים
מהמרלבורו המאצ'ואיות שלו
לגלגל ולקרב אל השפתיים
לנשק ברכות לאורכו
להדביק ולהדליק
לשאוף אותו עד סופו
להרגיש אותו בגרון מחליק
להשתעל ולדעת ששוב זה ממנו
להתמסטל מהטעם שלו
להסתכל סביבי מהחשש
שיגלו שעישנתי את כולו
אני מחבקת אותו חזק
הוא גומר ואומר מילים
שהולמות רק את שפתיו שלו
זה שוב נשמע כמו שקרים
לעזאזל כמה אני אוהבת אותו.
22.9.08 |
|
|
-שוב איחרת!
"נכון"
-נו?
"מה?"
-אין לך תירוץ
המסביר מדוע
איחרת?
"איחרתי בשעה
בסך הכל. לא
צריך תירוץ שלם
בשביל זה. מספיק
חצי תירוץ"
-נו?
"מה נו?"
-תן חצי תירוץ
"השעון"
-השעון מה?
השעון לא צלצל?
השעון צלצל ולא
התעוררת? אתה
צלצלת והשעון לא
התעורר?
"זה מה שביקשת,
חצי תירוץ"
חרקגול צופה
ביותר מדי
תכניות ילדים
דידקטיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.