חדשות?
והרי החדשות. אז מה היה לנו כאן?

פצצת אטום התרסקה בהירושימה ובנגאסאקי, יש הרבה פצועים. הדלק
התייקר אתמול במאות אלפי אחוזים. ילד ירה בעבדול ג'אבר על רקע
ויכוח על גיים-בוי. הומלס שדד חנות משקאות ומילא את החורבה שלו
בחומרי-נפץ. אדם הצית עצמו באמצע כיכר טיימס-סקוור במחאה על
חוסר הספקת גרביים לחלק המזרחי של העיר. שוטרים ירו למוות בכל
האסירים בתאים שלהם, ותלו את הסוהרים לאות הזהרה. מרוץ מכוניות
בכביש מספר אחד תבע אלפי קורבנות בנפש שנדרסו תחת גלגליהם של
עשרות המכוניות הדוהרות. בית-המשפט לענייני גירושים תובע את
בית-המשפט לענייני ברושים בחשד להצתה מכוונת של משרדי האוצר
בירושלים. היטלר נורה למוות ע"י יהודי חמוש סמוך לבית-קולנוע
בפריז ונחקר באשמת אונס. ג'ינג'ס חאן הואשם בבעילת קטינה על
רקע מיני ונדון לעשרה ימי מחבוש, סקילה בכדורי-טניס, ופצצות
לגבות. זנב של סוס השתולל לפנות בוקר ברחוב אלנבי בת"א וגרם
לפקקי ענק בשביל המוביל לבית החולים שערי-צדק בירושלים. שומרי
בית-המשפט העליון מחו על עליית שכרם וצפויים בשל כך לעונש מרבי
של עשר שנות מאסר בחופי הריביירה הצרפתית באמסטרדם. שמונה
מלקות נגזרו על עובד ציבור זוטר שהעז להמרות את פיו של הכלב של
שר האוצר דאז אלברטו ממושקה. שמונה עשר אלף פצועים, ועוד אחד,
בתגרה שפרצה בבית-המשפט העליון לענייני תיאטרון על רקע החוק
החדש נגד גרבוץ במסעדות. מטוס תדלוק חד-פעמי התרסק לתחומי הדשא
הירוק של הבית הלבן וגרם לכמה עצי אזדרכת להרכין ראשם בפליאה
לנוכח מורת-הרוח בציבור בעקבות צניחת הדולר. שוק מחנה-יהודה
בירושלים הופצץ אתמול מהאוויר ע"י כמה להקות ציפורים בחרא טובל
בדבש, והכתים אף את חולצת המשי החדשה של ראש-המחוז הדרומי
לענייני משטרה. צלחת מעופפת התגלתה סמוך לכפר ירמיהו וגרמה
לבהלה גדולה, במהלכה נעקר בית-ראש-הממשלה ממקומו ועף לשמיים
למרחק של שני קילומטר, ונחת על חתול רחוב שמן שאכל גבינה חמוצה
שמישהי זרקה כדי לנקום בבעלה על זה שלא השקה את הגינה ולכן פרח
היקינתון שלה נבל וגרם למצלמות האבטחה להתלקח בתדירות גדולה
יותר מהרגיל בחודשי אוגוסט. שיר השירים זכה לביצוע מחודש ע"י
נינט רישפון שנתקלה בו במקרה, ונחפזה למלחין הנודע ז'אן ז'אק
בטהובן שהלחינו בצורה מעוררת קינאה, וחתם בשם בדוי מטעמי
חיסיון רפואי. שני עובדים זרים נתפסו כשהם אוכלים את יונת
השלום על גג מגדל שלום וזורקים את העצמות לכיכר מלכי ישראל,
הלו היא כיכר רבין - הם הואשמו בהשחתת עופות למטרות רווח קיבתי
ויובאו היום בחסות אנשי ימ"מ להארכת מעצרם בבית המשפט המחוזי
לענייני שטויות בראשות הליצן משה אבנרי. מזג-האוויר יהיה לא
משהו, וגם אני לא משהו. עד כאן החדשות מפיו של משה סמית רבנן
אבנרי תמוז ירוחם מטוטלת שמנה תחת אף בלי שם ירום משה קומיצה.

סאטלה
היום אני יושב במרפסת ומעשן לי קטנה, ופתאום בא הימ"מ מהפינה.
אני לא מבין מאיפה נפלה ההמולה, אולי מישהי נהרגה, אולי לא
בגללי כל החגיגה. מציץ מהחלון, בוהה ברוח, מפוצץ את העשן לכל
איקס מסריח, ומישהו רואה אותי וצועק מהבלקון "שמש, יא שמש, באו
לקחת אותך לקלבוש. אתה תאכל הרבה סחוג." עשיתי לו כזאת תנועה
של זלזול, והוא הביט עליי כאילו שחטתי אותו "אני בא לתפוס
אותך, יא שמש. וכשזה יקרה אני אשפצר לך את הפרצוף ככה שאפילו
האימא שלך לא תכיר אותך." באמת אין לי כוח לכל הג'חה. שמתי את
אינפקטד משרום והמשכתי לעשן את הקטנה. היה צהריים וחם אז
כיוונתי את המאוורר נמוך לפרצוף, ומזגתי לי קולה קרה מהבר של
המשקאות. ואז הוא דופק אצלי בדלת. "שמש, יא שמש, תפתח את הדלת
למה אני הולך לחתוך לך ת'ביצים." פתחתי לו את הדלת, ואמרתי לו
תפאדל, יש סכינים במטבח. אתה יכול לבחור בין סכין בשר לסכין
לחם. שניהם חדים ויעשו את העבודה היטב. "היטב?" הוא לעג לי "מה
זה, נהיית משורר? דבר עמכ'ה, דבר עממי, אני לא מבין דברים
ומילים מוזרים כאלה כאילו כזה." אמרתי לו ככה - קח את הסכין
המזוינת ותחתוך אותי לרצועות, יא מאנייק בן כלבים. הוא הסתכל
עליי וכיווץ את לחייו, "משתפר, אחי. אבל לא בן כלבים, בן כלב,
יש לי אבא אחד." אל תהיה בטוח, אמרתי לו. "לא מבין." אמר.
"אימא ש'ך השתגלה עם אלף גברים באורגיה המונית, אז מי יודע?"
"מי?" הוא שאל.

ישבנו חשבנו על זה, ובינתיים מזגנו לנו קפה, ואז הימ"מ נכנס.
"מי שעישן פה קטנה ידיים באוויר ושייכנע!" שנינו הרמנו ידיים.
הימ"מ הביט על שנינו, הוא התבלבל, "אתה או אתה?" "אני עישנתי
קטנה, אבל אתמול," אמר בן הכלבים. "ואתה?" שאל אותי הימ"מ.
"לפני חצי שעה." "ידיים אל הקיר! לא לזוז! בלי תנועות
פתאומיות! על הרצפה! חמישים שכיבות שמיכה! קדימה, הופ, הופ!"
אח"כ קמתי ואמרתי שאני צריך להתקלח. "קדימה, מייק מיי דיי."
אמר הימ"מ. "שמע אחי," אמרתי לימ"מ. "אתה קצת מפריע, אולי
תחזור יותר מאוחר? ככה בערב? אני אתן לך איזה ג'וינט ומשקה
ונחליף חוויות על החיים." "באיזה מישור?" שאל הימ"מ.
"פילוסופי, רוחני, גשמי, דתי, ערטילאי, מה שתרצה." "איי בי
בק." אמר הימ"מ והלך.

"טוב שנפטרנו מזה." אמר בן הכלבים וצחק. "סדר לי קטנה אחת."
גלגלתי לו והוא עישן. "אני חושב להיות זונה במנזר, או נזירה
בבית-בושת." איחלתי לו בהצלחה והעפתי אותו מהחלון. "נדוש
מדי..." מלמלתי.

הבלדה על ג'ק ורוז
היו הייתה לפני שנים בחורה בלונדית לא טיפשה לא חכמה עם דמיון
קצת יותר מהרגיל שהחליטה להפסיק לעשן. היא גרה בבית פטרייה
ביער המכושף, שלא היה יער צפוף מדי בעצים. משום קושי הגמילה
מהסיגריות קשה היה לה להישאר לבדה בבית, והיא הייתה יושבת על
כסא נדנדה לפני ביתה, לועסת מסטיקים, מנשנשת גרעינים וחטיפים,
וכוססת קיסמים.

יום אחד עבר שור גדול ביער. הוא היה מבוגר, עייף וחזק, ומלא
ושבע קרבות עם החיים. גם הוא עישן פעם, אבל הוא נגמל מזמן,
כשהיה עוד צעיר, ופיתח התמכרויות אחרות, כמו קפה, מוסיקת
טראנס, סרטים אפלים, ושרבוטי שירים וקטעי סיפורים גרועים
ומופרעים שעשו לו טוב, למרות שלא קיבלו הערכה בציבור החיות
ביער.
השור היה יצור זועם ומריר, ומלא רגשי חטא. שאר יצורי וחיות
היער התעלמו ממנו, או היו בוהים בו במבט אטום.

יום אחד ראתה הבלונדית שגרה בבית הפטרייה את השור עובר. היא
ישבה ליד הבית שלה על כיסא הנדנדה, כססה קיסם עץ והייתה צמאה.
בדחף של רגע היא פנתה לשור ושאלה אותו אם הוא רוצה לחלוק איתה
בקבוק של מיץ תפוזים "תפוזינה." השור שלא היה רגיל שמדברים
אליו, ועוד בנימוס עם נדיבות, נענה להצעה בהתרגשות קטנה מתלקחת
ממה שנשאר מהרגשות שלו, אם כי שמר על חזות אדישה. היא נכנסה
לבית הפטרייה והזמינה אותו להיכנס. אך אבוי, הפתח היה קטן מדי
לשור הגדול. "אני יכול לשתות בחוץ..." מלמל השור. "אבל אז לא
תהיה אורח," אמרה הבלונדית.

לשור היה נזם זהב גדול בנחיר, והשור ניסה להיכנס על-פי בקשתה,
והיא מתוך הבית ניסתה לעזור לו ומשכה בנזם כדי להכניסו אל בית
הפטרייה שלה דרך הפתח הקטן. הוא רצה לוותר, אבל היא התעקשה, אז
הוא דחף ודחף עצמו פנימה, והיא משכה ומשכה בנזם שלו, ולפתע בית
הפטרייה התמוטט.

השור הרגיש רגשי אשם, אך הבלונדית אמרה לו שזו הזדמנות להחליף
מקום. היא שאלה אותו אם יסכים לקחת אותה איתו למקומות רחוקים.
הוא הסכים, והיא עלתה על גבו והם דהרו משם עד כמה ששור יכול
לדהור.

ברבות השנים הם עברו הרפתקאות רבות קטנות-גדולות, התאהבו,
התחתנו, וגרו בבית עץ גדול שבנה השור לשניהם.