כל כך הרבה עצבים
משתוללים לי בגוף
וכמו תמיד הם לוחצים
לשחרר ת'טירוף
מחפשת שלווה
בין המהומה
ובלילות שחשוך
רוצה למצוא מקום
שבו אוכל לחלום, לבד
זה כמו תקליט ממכר
ואיך תמיד זה חוזר, אליי
כל כך הרבה אנשים
מכורים לבדידות
כי מקרוב הם רואים
את הסוף החרוט
וכמו הזמן החולף
כך הזיכרון מתנדף
ובלילות שחשוך
רוצה למצוא מקום
שבו אוכל לחלום, לבד
זה כמו תקליט ממכר
ואיך תמיד זה חוזר, אליי
והאמת הגלויה תהפוך אמונה
עכשיו
הכאב של מחר יהפוך לעבר
ואולי
אנצל מפחדיי אשוב לחיות את חיי
וכמו תקליט ממכר
בסוף תמיד זה חוזר,
אליי. |
