|
כל כך הרבה עצבים
משתוללים לי בגוף
וכמו תמיד הם לוחצים
לשחרר ת'טירוף
מחפשת שלווה
בין המהומה
ובלילות שחשוך
רוצה למצוא מקום
שבו אוכל לחלום, לבד
זה כמו תקליט ממכר
ואיך תמיד זה חוזר, אליי
כל כך הרבה אנשים
מכורים לבדידות
כי מקרוב הם רואים
את הסוף החרוט
וכמו הזמן החולף
כך הזיכרון מתנדף
ובלילות שחשוך
רוצה למצוא מקום
שבו אוכל לחלום, לבד
זה כמו תקליט ממכר
ואיך תמיד זה חוזר, אליי
והאמת הגלויה תהפוך אמונה
עכשיו
הכאב של מחר יהפוך לעבר
ואולי
אנצל מפחדיי אשוב לחיות את חיי
וכמו תקליט ממכר
בסוף תמיד זה חוזר,
אליי. |
|
|
אז אתה מבין,
השאלון נכתב
אמנם בלשון זכר,
אך זאת מטעמי
נוחות בלבד,
בעוד הוא נועד
לשני המינים גם
יחד. אם נפסול
את אותו הזכר,
ניוותר עם מין
נוסף כלשהו,
במקרה שלך אחד
מתוך 4, מה
שיעניק לך סיכוי
של 25% ליכולת
למלא ולהשתתף
בו, ואתה עוד
מתלונן?! ואם
באתרוגים נפלה
שלכת, מה יאמרו
שעורות הבר?
סקוטי קולני,
מאותרג לעיתים,
אך לנצח מסוכס
ומפוטם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.