עירומה לגמרי, מקופלת במקלחת יבשה ונטולת זרמי מים. רק מסכת
שקרים ירוקה, שנופצה קודם לכן.
רסיסים נוזלים מתקרה מחוררת, שוטפים אותי באמת מדממת. כבר
חשופה. אני אוחזת בי חזק ומאמצת את גופי אל ליבי, נאבקת בין פה
לשם, כשחצי ממני כבר מאיים להיעלם.
טיפות דמי כה ורודות, סמיכות, ומבריקות, צובעות את האמבטיה
בקשת ומותירות חלל כמעט-ריקני.
רק שלולית דהוייה וריח ירקרק של תרופות.
קולי מתנגן על מאות מיתרים שקופים. קטיעות והדים. לחישות
מהדהדות בדממה לא מובנת. משהו אפלולי עומד באויר.
אני צוחקת בהרסניות לעצמי ומתמוססת לאט לאט מבין האדים.
26.10.2003
מתוך שינה |