"הלו קפטן, קפטן בוא מהר." קרא הקצין הראשון. "אני רואה אדם
שמתאים לתיאור שאנחנו מחפשים."
הקפטן מתבונן מבעד למשקפת.
קפטן: "קצין ראשון, יש לך, קצת רקע על האיש ?"
קצין ראשון: "על פי הנתונים שקיבלנו, האיש הוא בן 53, עמיד. גר
בנאות אפקה בוילה. כן. וילה אל תסתכל עלי ככה. אני לא מפיק את
המידע הזה אני רק מקריא אותו.  ובכן, וילה בנאות אפקה. שני
ילדים מחוץ לבית, נוסע בג'יפ משפחתי אמריקני ומקושר היטב
חברתית."
קפטן: "צודק. בהחלט מתאים לתיאור שאנחנו מחפשים. מנועים
קדימה."
קצין ראשון: "קפטן. אנחנו מעלים אותו לסיפון ?"
קפטן: "רק אחרי תשאול. למרות שהוא במים כבר הרבה זמן. בלי
רחמים בבקשה"
קצין ראשון: "לפקודתך."
הסירה מתקרבת לאדם ששט לו בנוחות על גלגל ים בעודו קורא ספר.
רמקול הסירה קורא בקול רם: "מר אקרמן שלום, באנו להציל אותך
ולהציג את פועלך להמונים".
מר אקרמן שכמעט עף מגלגל הים מרוב בהלה חותר בידו הימנית
ומסתובב עם פניו לסירה הגדולה.
מר אקרמן קורא בקול רם לסירה שמתנשאת מעליו: "אני לא צריך
שיצילו אותי ולא שיציגו את פועלי להמונים. אני בחופשה וקורא
ספר".
הקפטן ברמקול: "מר אקרמן כדאי לך לעלות לסירה שלנו. זה יכול
עזור לעסקים שלך ולצייר אותך באור חיובי"
מר אקרמן: "חברים. אני מרגיש מצוין, האור פה נהדר ואני כרגע
בחופשה. העסקים שלי דרך אגב, די בסדר".
הקפטן ברמקול: "מר אקרמן, אני לא חושב שכדאי שהמתחרה הגדול שלך
, מר נחומי יעלה במקומך לסירה . אנחנו בדרך אליו. רק החלטנו
לעבור אצלך קודם".
מר אקרמן: "מי אתם בכלל ?"
קפטן, עדיין ברמקול: "אנחנו ה ספונסר-שיפ".
מר אקרמן:" אני מבין. ועד לפה הגעתם כדי לגייס כספים לכנס שלכם
?"
קפטן: "בהחלט. זה המקום הטבעי שלנו. תסתכל על הירכתיים. כתוב
שם ספונס-שיפ באנגלית ובעברית. לכן לשוט בימים ולגייס חסויות
זה המקום הטבעי שלנו."
מר אקרמן: "ובאיזה כנס מודבר ?"
קפטן: "היום מדובר בארוע תקשורת מן המעלה הראשונה , כזה שלא
היה עוד במחוזותינו. מיטב הדוברים והחברות יהיו שם".
מר אקרמן: "ומה תוכנית הכנס?"
קפטן:"אה... תוכנית... עדיין אין. אבל אנחנו מבטיחים את הדברים
הרגילים."
מר אקרמן:"שום תוכנית? כלום ? רק תאריך לכנס ושם? מי יקבע את
התוכנית ? אג'נדה בלעז אם לא הסברתי את עצמי היטב".
קפטן: "אם מר אקרמן הנכבד יואיל לעלות לסירתנו תוך שהוא נפרד
מסכום מוגדר שיקרא חסות ל"ספונסרשיפ", הוא גם יוכל לקבוע את
תוכנית הכנס המדובר".
מר אקרמן:" אוכל לעשות הכל? לנאום, לחלק חומר שווקי? להחליט מי
יהיו המרצים האחרים?"
קפטן: "כן. אתה מכיר את הנוהל.  זו לא פעם ראשונה שאנחנו
נפגשים. לפני שנתיים איש השווק שלך נתן חסות לכנס "תוכנה
וילדים נכים" שלא התקיים בסוף".
מר אקרמן: "והחזרתם לנו את הכסף? "
קפטן (עדיין ברמקול בקול עצבני) :"לא. מה אתה חושב שלנו אין
הוצאות? ובכלל מר אקרמן. אתה מתכוון לתת חסות לארוע או שאנחנו
מפליגים למר נחומי ?"
מר אקרמן:"מה שנחומי יתן אני אתן חצי. אני יודע שתחזרו
אלי..."
קפטן (שוכח להסיר את האצבע מכפתור המיקרופון): "קדימה קצין
ראשון. לא יצא לנו ממנו כלום. בוא נעבור להבא בתור, ואל תשכח
שכשאתה מסתובב עם הסירה, תעשה גלים. שיתנדנד קצת האקרמן הזה"
קצין ראשון: "הי הי קפטן".

מוקדש לפעילותו הנמרצת של: ג.ד