|
הזמן כמו מגדל קלפים
מתקפל לרסיסים
עובר בין אצבעות כמו גרגירי אבק
לאט לאט
אנחנו נמסים
לא נשארים
סוגרים דלתות
בורחים אל הפינות
לא מרגישים
אני נזכרת לפעמים
ואז החלומות רודפים
הם מטפסים עליי ואני לא נאבקת
רגעים אחרונים
שהבאתי מבפנים
הם הולכים אתי אני לא נעצרת
אתה נשאר תמיד בסוף
אבל בלי כוח לנסות
והמבט הזה מסגיר את האמת
ואז שוב
מהתחלה
בורחים רחוק כמו שהיה
עוזבים
סוגרים דלתות
מייבשים את הדמעות
אני נזכרת לפעמים
ואז החלומות רודפים
הם מטפסים עליי ואני לא נאבקת
רגעים אחרונים
שהבאתי מבפנים
הם הולכים אתי אני לא נעצרת |
|
|
אז שיניתי את
שמי ליוסוף
ונסעתי למקום
היחיד בעולם שלא
עושים בו עניין
מנפט - סעודיה.
צ'יף וויט האפוט
בראיון לזכרו של
ג'וזף הלר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.