|
אני פוסע ביער מימי בראשית
בו אבדה דרכי באפלה
אני שומע צעדי מצמרות העצים
ותר מהיכן ולאן יובילו צעדי.
דרכי אבדה ואין איש שינחני
לצעוד בשביל העולה מן החשכה
כלואות עיני בענן ערפלי הבוקר
סומא אני וצמא לאור חמה.
בשביל המתפתל בדרך לא דרך
פוסעות רגלי אל אופק נעלם
ומה אבקש לראות ולא ראיתי
אולי בקצה השביל נמצאת הישועה.
קוממתי בחיי ביתי משכן תפארת
ולא תבוא רגלי בשביל ללא מוצא
איני יודע איך ליער הביאוני
בו אבדה דרכי בתוך האפלה.
|
|
|
"אנחנו על
הגל!"
(הנחשול)
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.