|
מי העומד ברחוב ונותן קולו
גיטרה ישנה בידו וכזמיר קולו
קהל מצטופף ומקשיב לשיריו
נאנח ונזכר בשירי העבר.
פניו עטורות זקן פרא עבות
לעיניו משקפי שמש כהות
מנסה להסתיר עברו המפואר
שמרומו צנח לגיא אפל ונידח.
קולו עולה מתיבת תהודה
לפניו מונחת מגבעת דהויה
בתוכה נותנים אתנן לשיריו
לאיש המסתורי העומד ושר.
והנה עולה בקולו שיר ישן
הקהל מעלה זיכרונות מהעבר
קולו הענוג מתנגן כזמיר
תנו לשמש לעלות ולבוקר להאיר.
בקהל הניצב איש לא הכיר
את הזמר שירד מסולם הצלילים
עבר מפואר לו על במה נישאה
עת עמד לצד מנהיג שנרצח.
|
|
|
באמת יש מישהי
שקוראים לה
אכזבה?
-לא נעים... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.