עדים השמים לכל צעדיך
עדים למכאוב שנתת בלבי
לו ידעתי צעדיך בטרם תלך
בכבלים אתן רגליך ההולכות.

אני יודעת שעיניך באפלה
לבך לאור הזוהר משוע
למקום בו נשאר סודך הטהור
למקום בו החלו ימי נעוריך.

אם תיתן השמש אורה בעיניך
תאיר דרכך אל שביל החלב
את רגליך תשים בפאתי הדרך
ותשוב אל פתחי עירך הנעולים.

לא תמו הימים בשנותיך היפות
אך תמו הימים בנעוריי התמימים
אם תיתן בשופר שאשמע סבלותיך
לא אשעה לקולך ולא לקריאותיך.

השעון במגדל צלצולו השמיע
הקוקייה מפתחו יצאה להודיע
כי שב נערי שיצא במפתיע
לוגם כוס שכר בו יגונו יטביע.

לבי הנעול מרותק בסוגר ובריח
מסרב לתחנוני לבי להסיר סוגרו
אני כהה ולבי כצור ובזלת,
לך לדרכך אהוב, לך לאחרת.


© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 201/6  שייכות ל:  shulibangi