השמים כחולים, הציפורים מצייצות
ובינך לביני
עובר לו ים של חורבות
הכול נפל, נהרס
הכול נשבר מבפנים
הפכת לאיש זר
דמותך משתקפת במימיו השחורים של הים
מזכירה לי תקופה אחרת
ולרגע קטן עוד מאושרת
אבל פתאום הכול משתנה
דמותך הפכה לכתם של דם
שמטפטף ומזהם את הים
אני את פניי שוטפת במי הים
ודמותך הנשקפת אליי,
כעת שחורה ומרירה
ומנסה בכוח לתפוס אותי
ולא נותנת לי מנוחה
החיוך האימתני שלך
סימר את שערותיי
גופי קופא במקום, משותק
מעצמת מבטך הנורא
עוצמת את עיניי וחולמת לחלקיק של שנייה
על מקום, אי שם מעבר לים
בו השמש החמה מאירה על גן קסום
פוקחת את עיניי ומביטה סביבי
הים נעלם אבל האדמה רטובה ועליה כתם דם מושחר
מין זיכרון מר לאותו ים שזרם פה לא מזמן
שאותו זיהמת במרירות לבך.
הדמות שהשתקפה אליי מתוך מימיו המזוהמים של אותו ים
היא כעת נמצאת בראשי מסרבת להרפות
למרות שבפנים בתוך לבי אני יודעת
איבדתי אותך לעולמים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.