לי גריין / חוף הים והשמש |
חול מחולל ושמש מרקדת,
חול משתולל ורוח מסתערת,
גל רודף גל, והקצף מתפוגג.
הכחול מתעמק ובגל העולה,
קשת צבעים אני רואה.
היא יורדת אט אט,
לא מתנצלת, לא מתעצלת,
לא מקשיבה למשאלה,
המבקשת ממנה לעמוד דום.
החול מתקרר, הים נשאר חם.
הירח מציץ מאחורי הענן
ונצבע בצבעו הצהוב החיוור.
הרגש מציף את ליבי החם
ובצבעו האדום הוא פועם ונפעם.
ואני,
מבין את הים ואת החול,
רוצה להיות כאן גם מחר ואתמול.
כשהיא תעלה אט אט,
באופן לא נמהר ותיישר אלי מבט.
היא תבוא,
ואני אחפש את הצל,
בקיץ זה, אני עצל.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|