ענת בריקמן / אתמול |
שלא יגיע המחר
בו איני שלך
שנוכל להישאר כך ברגע ממוחזר
בו אין בי דאגות על איך ליבך נשבר
לא רציתי שתגיע שעת כיבוי אורות
שיתרוקנו כוסות היין וידעכו כל הנרות
וכל הקצף יתמוגג מעל פני גופך
שלא יגיע המחר
בו איני שלך
יודעת
לא רציתי שאיש יתפוס את מקומו
אך בך מצאתי כל שחיפשתי בו
אז נותרת לי לשמוע על חלום נרקם נוסף
בעת שקיעת השמש
והאתמול חלף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|