דנה אגם / אתה מתחתן |
ידיים לצדדים, לב פעור שותת
צער, אתן לו להיכנס לי לכל
התאים, דיפוזיה מופלאה
שלי; אתה לא.
אתה עוזב את העיר, נכנע
לחלום הלבן האורבני,
לגגותיה המוזנחים
של אחוזת-בית לעת שקיעה.
מאה קילומטרים לערך משם
נותרתי אני בעיר ללא ים,
טובעת.
21/7/10
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|