אוריה אורן / נופרים |
אני פוסע לבדי במדרונות היבשים של המדבר
ללא אורחה או מלווים בנוף חשוף ולא מוכר
היעד - כבר סומן; אך הכיוון - נסתר
כי לגורל לא שירטטו מפה, ולא נסללה דרך מעבר
ואדע במסתרי ליבי כי אי-שם היא קיימת
בריכה של נופרים, נביעה שמימיה תכלת
מבעד לגבעה הבאה / אולי אפילו שתיים
עוד אשתרע בין כפות תמרים / עוד אשכשך במים
וכך, נאמן ומלא תקווה, אני צועד
ובינות שמש קופחת ודרדרים אני שורד
ועל-אף מטען המים שאיתי, המדלדל והיורד
אדע שהגורל ייטיב עם המאמין והנודד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|