דורון פריס / חשופה |
בצל ילדותך האובד
עינייך חונקות אותי
מחיות אותי
ומפילות אותי חזרה
אתה לוחש
תפילה
ומילים
שרק דמיוני העז להגות
עינייך המנחמות
בצל התשוקה
שעטפה אותנו
ועכשיו אתה עוזב
האם נתראה אי פעם?
ועינייך מלאות הרוך
וזכרון חיוכך
שימחק עם הזמן
ואתה תשכח
את כל סודותיי שהפקדתי בידייך
לרגע. ולאין סוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|