מילים אין בפי
כדי להביע
חמת מכאובי
אל הרקיע
העזוב
הנטוש
החיוור
שהותיר אותי
לבד להישאר...
כה כאבתי
כי קמלתי
בטרם נשרתי
ולבי ציפה
להלך בדרור עם הרוח,
דמיוני טעה
כשחשבתי
שיהיה ואנוח.
דיבורי נותר אילם
וחיוורות מילותיי
נישאות הן במקרה
לבטח לא משפתיי.
היאך זה הדבר
שאין בי רגש
והמיית לבי
כמוה כחרש.
במיטב דמיונותיי
הפרועים ביותר,
דימיתי
איך
לעצמי
אני
חוזר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.