עידן סעדה / לוגן |
מיתרי הדקים
אשר ניגנו מדי לילה
מנגינת קינה צורמת
למשמע פסיעות כוזבות
נקרעים אט-אט
נתלשים בתנועה פורמת.
הישנה קולי נתיביך?
היחזירו שיריי ידיים חובקות?
האם זיק עיניי יאיר ימים?
ההלכת לכדי שוב?
התותיר דבר מזכרת?
האם תצרפני לשבילים חמים?
קריאות בלי די
צירופים חרוזים
וגעגוע מחריד - אשלח לדרכיך
את מקומך אשמור חם
כמבטיח שובך
מדמה הילוכיך.
כי נעמה לך נקמתך - מאהבתי,
אל מול עיניי ניצבות ידיך
מריעות סביב חימת קלוני
למראה מריר כעוזבך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|