כמו רכבת שדוהרת
כך חולפים בי זיכרונות
על הנוף היא חולפת
להיות, או לא להיות
נזכר איך בלילה חשוך
היא חיכתה בתחנה
הכול סביב היה הפוך
ואת עיניה מחתה
לא הרגישה בגשם
ונשמה את הרוח
כך ישבה על אבן
וביקשה לנוח
עלתה על הקרון
לא הראשון
וגם לא באחרון,
התיישבה ופניה בחלון
רק מקודם הוא עזב
ברכבת אחרת,
מדוע כמו גנב
כך סיפר על האחרת
תראי, הוא אמר
וזה לא הקול שלו
זה קול של זר,
וסביבה הכול חשוך
נהיה קר. הכול נשבר
וכך סיפר על האחרת
שפגש בסערה,
עליה שהייתה
וזאת שנשארת
יותר כלום לא שמעה
ואלפי שאגות היממו את ראשה
למה, רק ביקשה לדעת
למה, והיא לא ידעה
היום היא בקרון
לא ראשון
בטח לא באחרון
כבר לא מבקשת עתידות
כל שחשוב הוא
להיות, או לא להיות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.